top of page
ד״ר מיכאל זיו אור
פסיכולוג קליני, מומחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי
קצת עלי

ד״ר מיכאל זיו אור הוא פסיכולוג קליני ,מדריך מוסמך בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ומטפל מוסמך בשיטת EMDR לטיפול בפוסט טראומה. מיכאל למד בישראל, דרום אפריקה ובריטניה, התמחה בטיפול קוגניטיבי באוניברסיטת אוקספורד ומאז עוסק בטיפול, הוראה ,הדרכת מטפלים ומחקר. מיכאל מומחה בטיפול בהפרעות חרדה מגוונות,  דכאון ,הפרעה טורדנית כפייתית, בעיות פסיכוסומטיות, התמודדות עם בעיות רפואיות מתמשכות ופוסט טראומה.

למיכאל יש נסיון של 20 שנה בטיפול לאורך טווח החיים: ילדים, נוער, מבוגרים והגיל השלישי. הנסיון של מיכאל כולל עבודה במגוון בתי חולים מובילים בלונדון, בישראל ובאקדמיה, פיתוח הכשרה בתחום הטיפול הקוגניטיבי והדרכת פסיכולוגים. למיכאל עניין רב בטיפול במגוון רחב של אנשים ומשפחות מתרבויות שונות.

 

מיכאל עובד בקליניקה בצפון ת״א ובזכרון יעקב ומרצה במכללה למנהל בתואר השני ללימודי משפחה. מיכאל מקבל מטופלים בזום ובקליניקה.

פגישה ראשונה ולאחר מכן

במהלך המפגש הראשון נשתדל להבנות מהם הקשיים העיקריים איתם אתם מתמודדים ומהי התכנית הטיפולית המומלצת. הגישה העיקרית בה אני עובד הנה הגישה הקוגניטיבית התנהגותית אך לעיתים רבות הטיפול יהיה אינטגרטיבי ויכלול שילוב של גישות טיפוליות שונות מעולם הפסיכולוגיה הקלינית.  הטיפול הקוגניטיבי נמצא כיעיל ביותר בתחומי החרדה והדיכאון בקרב ילדים, נוער ומבוגרים. גישה טיפולית זו הנה קצרת מועד והיא מבוססת בעיקר על הרעיון שהדרך בה אנו חושבים לגבי אירועים מסוימים בחיינו משפיעה על רגשותינו והתנהגותנו. מטפל קוגניטיבי עובד בשיתוף פעולה עם המטופלים בזיהוי והפחתת מאפייני החשיבה וההתנהגות שאינם מיטיבים. הטיפול משלב לרוב  טכניקות שימושיות לשיפור הבריאות הנפשית והיכולת להתמודד טוב יותר עם חיי היומיום.

EMDR

 הוכח כטיפול יעיל בפוסט טראומה . בשנים האחרונות שיטת טיפול זו EMDR טיפול 

הורחבה לטיפול בחרדות, כאב, הפרעה טורדנית כפייתית ובפוביות. לרוב זהו טיפול קצר וממוקד. ד״ר מיכאל זיו אור משלב טכניקה זו עם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לפי צרכי המטופלים

הפרעות חרדה

הפרעות חרדה

חרדה הנה תחושה של חוסר שקט אשר לרוב מלווה בדאגנות או פחד אשר יכולים להיות ברמות שונות. כולנו חווים רגשות של חרדה במהלך חיינו, לדוגמא, אנו יכולים להרגיש חרדה לפני מבחן, בדיקה רפואית או ראיון עבודה. חווית החרדה במצבים אלו הנה נורמלית לגמרי. לעיתים, חלק מאתנו מתקשים לווסת את החרדה שלנו, במצבים אלו החרדה יכולה להיות בתדירות ובעוצמות גבוהות ולהשפיע לרעה על יכולותנו לחיות את היומיום.

 

חרדה יכולה להיות סימפטום של מספר מצבים שונים כגון:

  • התקפי פאניקה

  • פוביות

  • פוסט טראומה

  • חרדה חברתית

 

אנשים אשר חווים חרדה מוכללת מתקשים לרוב לזכור מתי הייתה הפעם האחרונה בה הם הרגישו שלווים ורגועים.

במצבים אלו דאגה אחת מתחלפת באחרת וישנם סימפטומים פסיכולוגים וגופניים שונים כגון:

  • דאגנות ותחושת אי שקט

  • קושי להתרכז ולישון

  • סחרחורות ודפיקות לב

  • עייפות

 

עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי רוב המטופלים מצליחים ללמוד לווסת את רמות החרדה שלהם אך לעיתים טיפול בחרדה מוכללת יכול להמשך זמן רב יותר  

דכאון

דכאון

רובינו חווים לעיתים רגשות של עצב ,אך כשאדם נמצא במצב של דכאון ישנה לרוב תחושת עצבות קבועה למשך שבועות או חודשים אשר אינה חולפת לבדה. ישנם אנשים אשר חושבים שדיכאון הנו דבר  טריוויאלי ולא משקף בהכרח מצב בריאותי שאינו תקין- אנשים אלו טועים מאוד. דכאון הנו מצב בריאותי מאובחן אשר מאופיין בסימפטומים אמיתיים.

דכאון אינו סימן לחולשת אופי או מצב שאפשר פשוט לצאת ממנו על ידי כך שנרים את הראש ונמשיך הלאה.

החדשות הטובות הנן שעם טיפול פסיכולוגי יעיל ותמיכה רוב האנשים אשר סובלים מדכאון יכולים להחלים.

דכאון משפיע על אנשים שונים והנו בא לידי ביטוי בסימפטומים מגוונים אשר נעים מתחושת חוסר אושר וחוסר תקווה עד כדי איבוד עניין בדברים אשר האדם נהנה מהם,תחושת עצב עמוקה ובכי רב 

רוב האנשים אשר סובלים מדכאון סובלים במקביל גם מסימפטומים של חרדה

לדכאון ישנם גם סימפטומים פיזיולוגיים כגון עייפות רבה, הפרעות בשינה,חוסר תיאבון,חוסר חשק מיני ולעיתים כאבים לא מוסברים. דכאון יכול להיות ברמות קלות עד קשות. אדם הסובל מדכאון קל יכול להרגיש עצב וללא שמחת חיים אך אדם הסובל מדכאון קשה יכול לחוות מחשבות אובדניות ולהאמין שהחיים חסרי טעם

רובינו מרגישים סטרס, עצב וחרדה בתקופות קשות אך בד״כ המצב רוח הירוד המלווה תקופות אלו חולף לו ולכן אין זה סימן לדכאון

הטיפול בדכאון כולל לרוב שילוב של שינוי אורח חיים ,טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול תרופתי. סוג הטיפול תלוי בחומרת הדכאון ממנו האדם סובל

OCD - הפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה טורדנית כפייתית, אוסידי,  גורמת לאדם לחוות מחשבות טורדניות המלוות בהתנהגות כפייתית.  

הפרעה זו משפיעה על ילדים,נשים וגברים בכל הגילאים. חלק מהאנשים מפתחים הפרעה זו כבר בילדות, אחרים בתקופת ההתבגרות כמו גם בשנות העשרים המוקדמות. הפרעה זו יכולה לגרום לחרדה משמעותית, לדיכאון ולפגיעה ביכולת לתפקד כראוי בחיי היומיום,  אך טיפול יעיל יכול לעזור באופן משמעותי. מחשבות טורדניות הנן מחשבות או דימויים בלתי רצויים אשר חודרים לתודעה וגורמים לרוב לתחושת חרדה, גועל או חוסר שקט . במקביל, לרוב ישנו דחף כפייתי התנהגותי או מנטלי להגיב למחשבות אלו מתוך התקווה להפחית את  החרדה או התחושות הלא נעימות.

לדוגמא, אדם המפחד שיפרצו אליו הביתה ירגיש צורך עז לבדוק האם החלונות והדלתות סגורות כראוי מספר פעמים לפני שהוא עוזב את הבית. ילד שראיתי לאחרונה חשש שאם הוא לא יסתכל הצידה מידי פעם הוא יתעוור ולכן נהג לבדוק את סביבתו מספר פעמים ביום. המחשבות הטורדניות וההתנהגות הכפייתית שונה מאדם לאדם. הטיפול באוסידי כיום הנו מוצלח.  הטיפול לרוב משלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי ולעיתים יש צורך לשלב טיפול תרופתי 

 ד״ר מיכאל זיו אור מטפל גם בבעיות נוספות כגון טריכוטילומניה והפרעה בדימוי הגוף.

OCD

הערכה עצמית נמוכה

לכולנו יש זמנים שבהם אנו חסרי ביטחון ואיננו מרגישים טוב עם עצמנו. אבל כאשר הערכה עצמית נמוכה הופכת לבעיה ארוכת טווח, זה יכול להיות בעל השפעה מזיקה על בריאותנו הנפשית.

מהי הערכה עצמית?

הערכה עצמית היא הדעה שיש לנו על עצמנו כאשר יש לנו הערכה עצמית בריאה, אנו נוטים להרגיש חיוביים כלפי עצמנו וכלפי החיים בכלל. זה עוזר לנו להתמודד טוב יותר עם עליות ומורדות בחיינו אך כאשר ההערכה העצמית שלנו נמוכה, אנו נוטים לראות את עצמנו ואת חיינו באור שלילי וקריטי יותר. אנחנו גם מרגישים פחות מסוגלים לקחת על עצמנו את האתגרים שעלינו להתמודד איתם.

מה גורם להערכה עצמית נמוכה?

הערכה עצמית נמוכה מתחילה לעיתים קרובות בילדות. מורים, חברים, אחים, הורים ואפילו התקשורת שולחים לנו מסרים חיוביים ושליליים. מסיבה כלשהי, המסר שאתה לא מספיק טוב הוא זה שנשאר איתך. אולי היה לך קשה לעמוד בציפיות של אנשים אחרים ממך, או לציפיות שלך מעצמך. מתח ואירועי חיים קשים, כגון מחלה קשה או שכול, יכולים להשפיע לרעה על ההערכה העצמית, גם מבנה האישיות יכול למלא תפקיד בהתפתחות הערכה עצמית נמוכה. אנשים מסוימים נוטים יותר לחשיבה שלילית, בעוד שאחרים מציבים לעצמם סטנדרטים גבוהים בלתי אפשריים.

כיצד משפיעה עלינו הערכה עצמית נמוכה?

אם יש לכם הערכה עצמית נמוכה, יתכן ואתם נמנעים ממצבים חברתיים, מפסיקים לנסות דברים חדשים .  ונמנעים מאתגרים חדשים בטווח הקצר, הימנעות ממצבים מאתגרים וקשיים עלולה לגרום  להרגשת בטחון בטווח הקצר אך בטווח הארוך יותר, פתרון  זה מחזק את הספקות של האדם ואת פחדיו. המנעות מלמדת אותנו את הכלל הלא מועיל כי הדרך היחידה להתמודד עם קושי היא על ידי בריחה ממנו. מעבר לכך שאיכות החיים נפגעת, לעיתים התנהלות זו מובילה לבעיות כמו דיכאון וחרדה. בנוסף ישנם אנשים אשר מפתחים הרגלים לא מועילים, כגון עישון ושתיה מרובה, כדרך התמודדות.

הערכה עצמית נמוכה
חרדה חברתית

חרדה חברתית

​חרדה חברתית ׳רגילה׳ מוכרת לכולנו, חרדה זו כוללת  תחושות של חוסר נוחות במצבים חברתיים מסויימים. לאנשים רבים ישנן דאגות העוסקות במצבים חברתיים כגון דיבור בפני קהל, שיחה עם דמויות בעלות כח וסמכות וישנם אנשים אשר באופן כללי נוטים לביישנות.

לאנשים מסויימים החרדה החברתית גורמת לרמת מצוקה גבוהה מאוד ופוגעות ביכולת של האדם להתנהל במצבים חברתיים יומיומיים כגון: קניות, עבודה, זוגיות, לימודים, עבודה בקבוצות והתנהלות אסרטיבית במקומות המצריכים זאת. לעיתים אנשים אף נמנעים ממצבים חברתיים רבים וכתוצאה מכך יכולים לחוש בדידות, דכדוך ואף דכאון. יש להדגיש שביישנות איננה קריטריון הכרחי באבחון חרדה חברתית. אנשים הסובלים מחרדה חברתית שונים מאוד אחד מהשני במזג שלהם, ישנם אנשים מופנמים ואחרים שהנם מוחצנים יותר.

לעיתים חרדה חברתית מלווה בסימפטומים פיזיולוגיים של חרדה כמו, רעידות, הסמקה מרובה, תחושת חום,

נשימות מהירות ואף התקפי פאניקה. אנשים הסובלים מחרדה חברתית בד״כ מאוד מודעים לעצמם במצבים חברתיים וחוששים מכך שאחרים יבקרו אותם באופן שלילי . ברמה העמוקה יותר, לעיתים אדם המתמודד עם חרדה חברתית ירגיש תחושות של חוסר בטחון ורגישות יתר לביקורת אשר יכולה ללוות אותו שנים רבות. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נמצא כיעיל מאוד עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית. גם בבעיה זו לעיתים יש צורך בשילוב של טיפול תרופתי אך זאת נעשה לאחר הערכה מלאה וחשיבה משותפת .

חרדת בריאות

​רובנו דואגים לבריאותנו מעת לעת, וכמה מאיתנו נאלצים להתמודד ולנהל מצבים רפואיים מורכבים. אבל עבור אנשים מסוימים, דאגות בריאות יכולות להיות בעיה בפני עצמה

חרדת בריאותית (אשר כונתה בעבר היפוכונדריה) הנה דאגה מרובה מדי לגבי המצב הבריאותי שלנו, עד לנקודה שבה הדאגה גורמת לנו למצוקה גדולה ומשפיעה על חיי היומיום שלנו

יש אנשים עם חרדת בריאותית אשר מתמודדים עם מצב רפואי והנם מודאגים ממצבם יתר על המידה. לאחרים ישנם תסמינים אשר אינם מוסברים רפואית, כגון כאבי חזה או כאבי ראש, ודאגתם הנה שתסמינים אלו הנם סימן למחלה קשה, למרות הבטחתו של הרופא כי אין זה כך

אחרים עשויים להיות מודאגים לבריאותם בעתיד, דאגות כמו:

מה אם אני אחלה בסרטן או מחלת לב, דאגות אלו יכולות ללוות את האדם שעות רבות במהלך היום

 

 מה גורם לחרדה בריאותית?

ישנן סיבות רבות מדוע אדם מודאג יתר על המידה מבריאותו

ייתכן שאת עוברת תקופה מלחיצה במיוחד. ייתכן שהיתה מחלה או מוות במשפחה שלך, או שבן משפחה אחר דאג לבריאותך בצעירותך. מבנה האישיות גם הוא יכול להיות גורם לחרדת בריאות. אתה עלול להיות חשוף לחרדה בריאותית מכיוון שהנך מודאג באופן כללי. יתכן וקשה לך להתמודד עם רגשות וקונפליקט, או שיש לך נטייה לעשות "קטסטרופיזציה" כאשר הנך מתמודד עם קשיים

אנשים עם חרדה בריאותית יכולים להשתייך לאחד משני הקצוות

ישנם כאלה אשר כל הזמן מחפשים מידע מרגיע - למשל, חקירה אובססיבית על מחלות באינטרנט, הזמנת פגישות עם רופאים ובדיקות תכופות ללא ממצאים. לעומת זאת ישנם אחרים אשר נמנעים מצפייה בתוכניות טלוויזיה אשר עוסקות בנושאים רפואיים או שלא ילכו כלל לפגישות עם רופאים. תשומת הלב המוגברת לגוף מחד או המנעות מבדיקות שגרתיות , יוצרות מעגל קסמים המשמר ומחמיר את חרדת הבריאות. אנשים עם חרדת בריאות יכולים לעיתים לחוות בנוסף חרדה ודכאון. מחלימי קורונה רבים עדיין מתמודדים עם ההשלכות הגופניות והנפשיות של מחלת הקורונה. הטיפול במחלימי קורונה מתמקד בהבנת השינויים שנגרמו בעקבות המחלה וקבלת דרכי התמודדות לסיוע בתהליך ההחלמה.

חרדה בריאותית
מיינדפולנס

מיינדפולנס-אימון מוחי

מה זה מיינדפולנס (קשיבות) ואיך זה יכול לעזור לי?

 

מיינדפולנס הוא תרגול שאנשים וקבוצות יכולים לעשות על בסיס יומיומי. תרגול זה יכול לאפשר לאנשים לשנות את הדרך שבה הם חושבים ומרגישים כלפי החוויות שלהם, במיוחד חוויות מלחיצות. גישה זו מבוססת על הקשר בין גוף-נפש והיא יכולה להרחיב את יכולתנו לנהל מצבים קשים, מורכבים ולסייע לנו בקבלת בחירות נבונות

 

מחקרים רבים מהשנים האחרונות לימדו אותנו כי כאשר  מפתחים קשיבות על ידי תרגולי מיינדפולנס ישנה הפחתה ברמות  הלחץ, דכאון וחרדה. המכון הלאומי לבריאות ומצוינות קלינית של ממשלת בריטניה ממליץ על מיינדפולנס לטיפול בדיכאון חוזר ובחרדות. מחקרים מהשנים האחרונות מראים גם השפעות חיוביות על היבטים שונים של בריאות האדם כגון: שינויים חיוביים בתפקוד המוח, הגוף ,ההתנהגות, כמו גם שיפור יחסיו של האדם עם סביבתו

תרגול מיינדפולנס אינו חדש ויש לו מקורות במסורת הבודהיסטית. ב 40 השנים האחרונות פותחו תוכניות שונות להפחתת מתח, התמודדות עם כאבים כרוניים, ויסות רגשי וטיפול בדכאון וחרדות. תוכניות

אלו משולבות היום בחלק מבתי הספר בבריטניה ובארהב ונמצאות בשימוש בבתי חולים רבים  

בדרך כלל תרגול הקשיבות כרוך בישיבה, העיניים יכולות להיות סגורות. תשומת הלב מתמקדת בעדינות

בתחושות הגוף. ככל שהמחשבות נמשכות, אנו חוזרים שוב ושוב לתחושות הגופניות ומעודדים בעדינות את התודעה לא להיתפס בתהליכי החשיבה שלנו אלא לצפות בתנודתיותה. תרגולי הקשיבות כוללים, תרגולים בישיבה,  בהליכה, בתנועה כמו גם אימון תשומת לב לפעולות יומיומיות. אנשים המתרגלים קשיבות מדווחים על תחושות חיוביות, תחושת נוכחות מוגברת ויכולת התמודדות טובה  יותר עם רגשות ומחשבות שליליות. התרגול מותאם לנוער ולמבוגרים

התקפי פאניקה

​אנשים אשר חווים התקפי פאניקה בדרך כלל מרגישים היטב לרגע אחד ובחוסר שליטה משמעותית על תחושותיהם הפיזיות ומחשבותיהם ברגע שלאחר מכן.

הסימפטומים של התקפי פאניקה מובילים לתחושות פיזיולוגיות שונות כגון: עליה חדה בדופק, סחרחורות, תחושת חום, הזעה ועוד. תחושות אלו אינן נעימות ומלוות במחשבות אימה כגון פחד ממוות פתאומי ,  פחד מהתקף לב או משגעון 

עכב זאת, אלו החווים התקפי פאניקה חוששים מאוד מהתקפים נוספים ולרוב חיים במעגל קסמים של פחד מהפחד. אנשים החווים התקפי פאניקה עושים הכל על מנת להמנע מהתקף נוסף , לרוב ישנה נטייה להפסיק פעיליות המעוררות חרדה כגון המנעות מהליכה למקומות אשר נתפסים כלא בטוחים, נסיון להרפות את הגוף ללא הצלחה מרובה או אף הסתגרות. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נמצא כטיפול היעיל ביותר עבור התקפי פאניקה. כ -75% מהמתמודדים עם התקפי פאניקה מרגישים שיפור משמעותי בעזרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. 

התקפי פאניקה

ילדים ונוער-הדרכת הורים

לד״ר מיכאל זיו אור נסיון רב בעבודה טיפולית עם ילדים, נוער, מתבגרים ומשפחות

בין השנים 2016-2022 מיכאל הדריך את הסטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטת  חיפה

 

 : תחומי ההתמחות של מיכאל כוללים

  • הפרעה טורדנית כפייתית

  • חרדה חברתית

  • הפרעות שינה

  • דכאון

  • פחדים, פוביות ספציפיות ודאגנות

  • הפרעת טריכולוטומניה

  • אילמות סלקטיבית

  • התמכרות למסכים[

  • הערכה עצמית נמוכה

  • בעיות כעס

  • חרדת בריאות והתמודדות עם מצבים רפואיים

הטיפול הילדים ונוער שואף להיות קצר מועד וממוקד. הטיפול כולל שימוש בטכניקות מבוססות מחקר

לאחר פגישת ההערכה הראשונית נוכל לבנות תכנית טיפולית ולתכנן את הטיפול. לעיתים קרובות ההורים נוכחים במהלך כל המפגשים במטרה לסייע לילדיכם/תכן לתרגל ולהטמיע את מה שנלמד במהלך המפגשים. לעיתים ההורים מוזמנים להדרכת הורים במקביל לטיפול הממוקד

הדרכת הורים

חרדת בחינות

חרדת בחינות נהייתה נפוצה יותר  בשנים האחרונות .  לעיתים חרדת הבחינות היא סביב מקצוע ספציפי ולעיתים הנה יותר מוכללת. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול היעיל ביותר לבעיה זו. לעיתים יש צורך בשיח עם המורים המלמדים על מנת להקל על התלמיד/ה הסטודנט להגיע להישגים טובים יותר. הטיפול כולל מתן כלים לחשיבה מאוזנת, תרגילי הרפיה, החלשת אמונות פרפקציוניסטיות, עבודה בדמיון. הטיפול לרוב קצר מועד ולעיתים משלב הדרכת הורים.

חרדת בחינות

פוביות

הטיפול בפוביות  ספציפיות הנו קצר מועד וממוקד. בתחילת הדרך אנו נבין את מנגנוני החרדה ולאחר מכן  נשתמש  בטכניקות מבוססות מחקר להתמודדות עם הפחד . בין הטכניקות הנפוצות ביותר ניתן למצוא חשיפה הדרגתית (בשיתוף פעולה ובהדרגה איטית ביותר), אימון קשב, סיוע של הסביבה התומכת ,לימוד טכניקות תגובות יעילות למקור הפחד ומתן כלים להמשך הדרך לאחר הטיפול. 

פוביות

אנסומניה

הטיפול הקוגניטיבי נחשב ליעיל ביותר להפרעות שינה ואף יעיל יותר מטיפול תרופתי. לצורך אבחון ברור של הפרעת השינה יש להגיע להתייעצות. לעיתים קשיי שינה נובעים כתוצאה מבעיה רפואית, בעית חרדה או דכאון או בעיות אחרות. הטיפול כולל טכניקות לניהול שעות השינה, היגיינת שינה, הרפיות, מדיטציה, זיהוי וניטור מחשבות שליליות לגבי החשש מבעיות השינה ועוד. 

אנסומניה

וויסות רגשי

ויסות רגשי הוא מונח רחב אשר דורש העמקה והבנה משותפת על מנת להתחיל בטיפול הממוקד . ילדים, נוער וגם מבוגרים המתקשים לווסת את רגשותיהם יכולים לחוות רגשות בעוצמות גבוהות ולמצוא את עצמם מגיבים באופן עוצמתי למרות חוסר רצונם לנהוג כך. וויסות רגשות יכול לבוא לידי ביטוי בקושי להרגיע את הגוף, קושי לחשוב בצורה מאוזנת, התנהגות אימפולסיבית, עצבנות רבה, שימוש בשפה לא ראויה, השתקעות לתוך רגשות עצב עמוקים ועוד. בטיפול זה המטופלים מקבלים מגוון רחב של ידע,טכניקות ואסטרטגיות לוויסות הרגשות. טיפול זה יכול לסייע בניהול מערכות יחסים טובות יותר ובשיפור תגובות הולמות במצבי לחץ או סטרס.

וויסות רגשי

התקפי זעם

כולנו מתעצבנים מדי פעם אך לעיתים אנו מוצאים את עצמנו מגיבים בזעם רב וחווים תחושת חוסר שליטה הגורמת למצוקה נוספת. התקפי זעם יכולים לפגוע מאוד במערכות היחסים שלנו ובדרך בה אנשים תופסים אותנו. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מסייע למטופלים לזהות מהר יותר וטוב יותר את הטריגרים הגורמים להתקפי זעם, קבלת כלים יעילים לביטוי תחושות של כעס או תסכול , לימוד דרכי תקשורות נכונה סביב מצבים מאתגרים , טכניקות לוויסות רגשי ועוד. 

התקפי זעם

כאב כרוני 

כאב מיידי וחולף הנה תופעה מוכרת לכולנו אך לעיתים אנו או הקרובים לנו חווים כאבים כרוניים שהטיפול הרפואי לא תמיד מצליח לתת להם מענה מספק. במסגרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי אנו נעשה מאמץ משותף לסייע לך לחיות חיים מלאים למרות הכאב ולא להפסיק לחיות בגללו. לעיתים מצבי רוח של חרדה ודכאון יכולים להחמיר את תחושות הכאב.  אנו נבין יחד את ההשלכות וההשפעות של הכאב הכרוני, נלמד דרכים לנהל את הכאב דרך תגובות נכונות יותר, לימוד תרגילי הרפיה ומדיטציה עמוקה, ויסות התנהגות למניעת התשת יתר של הגוף, מתן משמעות מאוזנת לתחושות הכאב, שיח על השפעות הכאב על תפיסת העצמי . 

כאב כרוני

שחיקה/מעברי ומשברי חיים

החיים מזמנים לנו שינוי תמידי. לעיתים אנו חווים מעברי חיים חיוביים  כגון: נישואין, עבודה חדשה,  זוגיות חדשה או מעבר מגורים . למרות שמעברים אלו הם חיובים, לא פעם הם מביאים איתם תחושות של חשש, פחד, סטרס ואף מצב רוח ירוד.  לעיתים אנו נאלצים להתמודד עם חוויות מורכבות יותר כמו:  פיטורין, גירושים, אובדן או משברים כלכליים או רפואיים. חוויות אלו לא פעם גובות מאתנו מחיר נפשי ומאלצות אותנו למצוא דרכי התמודדות חדשים. מעבר לכך,תופעת השחיקה הנפשית והפיזית מקבלות תשומת לב רבה יותר בשנים האחרונות,בעיקר בצל עומס העבודה בעולם המערבי. הפגישות הטיפוליות סביב נושאים אלו יתמקדו בעיקר בהבנת הבעיה עצמה ובקבלת כלים טובים להתמודדות במצבי השינוי הנחווה בין אם הוא רצוי או לאו. הטיפול בנושאים אלו לעיתים ממושך יותר.

משברי חיים
טראומה

טראומה ופוסט טראומה

עד כ-20% מאזרחי ישראל חוו לפחות טראומה אחת בחייהם וחלקנו אף יותר. למרות החוסן הישראלי היוצא דופן ישנם אנשים אשר עדיין מתמודדים עם תסמינים שונים ברמות שונות אשר משפיעים על היכולת לנהל את החיים באופן מיטבי. תסמיני פוסט טראומה דומים במידה רבה לתסמיני חרדה אך כוללים גם זכרונות טורדניים מהעבר. מטופלים אשר מתמודדים עם זכרונות טראומטיים מתקשים לעיתים גם לעבוד ולנהל מערכות יחסים יציבות. ד״ר מיכאל זיו אור מטפל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ובטיפול EMDR על מנת לעזור לאנשים לשפר את איכות חייהם.

לונג קוביד

לונג קוביד

עד כ 10% מהאנשים שחלו בקורונה סובלים עדיין מסנדרום המכונה לונג קוביד. סנדרום זה כולל מגוון רחב של תסמינים כגון: עייפות , הפרעות בזכרון ובריכוז( בריין פוג), כאבים, תסמיני גסטרו, שיעול ,קוצר נשימה ועוד. ד״ר מיכאל זיו אור עובד כפסיכולוג מומחה וכחוקר באחת המחלקות היחידות בעולם המטפלות בחולים אלו. על ידי שילוב טכניקות סיביטי ישנה אפשרות להקלה בתסמינים ולשיפור באיכות החיים. הטיפול יכול להנתן בזום , בטיפול פרטני או בטיפול קבוצתי בו תוכלו לשוחח ולהכיר אנשים אחרים המתמודדים עם בעיה זו.

  • Whatsapp
bottom of page